• מורן זיו אש

חרדה

חרדה היא מצב אוניברסלי אשר רובנו מכירים ומתמודדים איתו לאורך החיים בעוצמות משתנות.

חרדה מופיעה במגוון מצבים, דרגות חומרה ומשך. רובנו מתמודדים עם חרדות הקשורות לדאגה לקרובים לנו, דאגה מהמצב הכלכלי, מהמצב הביטחוני, מהמצב הבריאותי ועוד. החרדה לא תמיד מעיקה ומשבשת את איכות חיינו אך אם כן, מדובר בהתמודדות לא פשוטה ובעלת השפעה מכרעת על איכות החיים.

ישנם סוגים שונים של חרדה אשר נכנסים תחת קטגוריה רחבה של הפרעות חרדה ולכל אחת ביטוי

שונה (למשל: חרדה חברתית, חרדת בחינות, פוביה ספציפית, התקפי חרדה ועוד). קיימות גישות שונות המסבירות באופן שונה את הסיבה והמקור להופעת החרדה. חלק מהגישות, למשל, יתייחסו לכך שמקור החרדה הוא פנים נפשי: חרדה הקשורה לקונפליקט פנימי, חרדה כאלמנט מרכזי בנפש אשר קיימת אצל האדם מרגע לידתו, חרדה שמקורה בכשלים ביחסים בין התינוק לבין דמות מטפלת ועוד. חלק מהגישות, לעומת זאת, יתייחסו לכך שמקור החרדה הוא חיצוני: חרדה שנובעת מלמידה סביבתית (ילד להורים חרדתיים שזה מה שהוא מכיר מילדות יגדל להיות מבוגר חרד, למשל), חרדה שנובעת מאירוע או אירועים טראומטים שחווה האדם ושהשאירו בו את חותמם.


סימפטומים של חרדה באים לידי ביטוי בארבעה ערוצים:


1. הערוץ הפיזיולוגי: ערוץ זה קשור לתגובה של מערכת פיזיולוגית אוטונומית המופעלת ללא שליטה מודעת. בעת רגעים בהם המוח קולט שאנו נמצאים במצב סכנה הוא מפעיל אוטומטית סוג של פרוטוקול תגובתי-גופני שנקרא Fight or Flight (תגובת הילחם או ברח). זיעה קרה, רעד, לחץ בחזה, סחרחורת, דופק מואץ, יובש בפה, מיחושים בבטן ובעיות עיכול, כאבי ראש, דריכות בשרירים, נשימות מהירות ועוד סימפטומים גופניים שאינם נשלטים. כמו כן, עלולים להופיע מגוון של סימפטומים גופניים ללא סיבה רפואית, למשל: כאבי ראש, כאבי גב וכדומה.


2. הערוץ הרגשי: בערוץ זה הרגש הדומיננטי יהיה פחד, אך גם חוסר אונים, מצב רוח שלילי ובאופן כללי רגשות של מצוקה וסבל. פחד נבדל מחרדה בכך שהוא מופיע בעת שאנו ניצבים מול גורם ממשי מסוכן או מול גירוי מציאותי. כאשר מדובר בחרדה אנו נחווה פחד אך לא ממשהו ממשי. במקרים אחרים עלול להופיע גם ניתוק רגשי.


3. הערוץ המחשבתי: בערוץ זה יעלו באופן מטריד חששות, דאגות ומחשבות מעיקות. המחשבות יפריעו לשינה או ישבשו את יכולת הריכוז במהלך היום. ניסיונות להפחית או להפסיק את המחשבות, לאחר שיעלו, לא יצלחו בקלות ותהיה הצפה חוזרת שלהן. לעיתים, המחשבות ילוו לאורך היום לא בעצימות גבוהה אך ישבשו את התנהלות הקוגניטיבית היומיומית מפני שהרבה מהאנרגיה הנפשית והקוגניטיבית תתבזבז על נסיונות להדחיק ולא לחשוב על התכנים שמעוררים חרדה. מדובר על דינמיקה מעגלית שבה המחשבות חוזרות על עצמן, הולכות ומתעצמות כמו כדור שלג. המחשבות יכולות להיות בנושא מסוים כמו מחשבות מטרידות ודאגות בנושא תעסוקה או כסף. עלולות להופיע גם מחשבות כגון: "אני עומד להשתגע", "אני לא אצא מזה לעולם", "בחיים זה לא ישתפר".


4. הערוץ ההתנהגותי: קיפאון, שיתוק, חוסר שקט, תזזיתיות, הימנעות ממצבים המעוררים חרדה אשר לעיתים הולכת ומתרחבת. הימנעות מטבעה להתרחב מפני שהיא מקלה על הסבל, יחד עם זאת, היא פועלת דווקא לחיזוק ולהגברה של החרדה. במקרים מסוימים תהיה פניה לאלכוהול, סמים או אכילה רגשית כנסיונות להתמודד עם עוצמת החרדה. בכל מצב של התרחבות החרדה או גלישה לתחומים נוספים, מומלץ לפנות לטיפול על מנת לבלום את הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.


מופעים נוספים של חרדה אשר קשים יותר לזיהוי:


מדובר במצבים בהם הסימפטומים לעיתים פחות ברורים ומובחנים ולא תמיד באים לידי ביטוי בארבעת הערוצים שתיארתי למעלה. אביא רק כמה דוגמאות למופעים אלו:


דחיינות - יכולה להיות קשורה גם היא לחרדה שכן האדם החרד מתקשה להתמודד עם קבלת החלטות מפני שהוא פוחד משינויים, חושש מטעות, ממה יחשבו עליו, מחרטה, ומאובדן של האפשרות בה הוא לא בחר. התנהלות זו יכולה להיראות כמו אדם חלש ופאסיבי ש"תקוע" וחסר את האומץ להתקדם ולהשיג לעצמו דברים טובים.


תפקודיות יתר ובעיות בריאות - אנשים בעלי מנגנונים נפשיים חזקים אשר מתמודדים עם חששות ודאגות באופן יומיומי אך מפצים על כך בתפקוד גבוה. מדובר באנשים שמבחינה תפקודית מצליחים בקריירה שלהם ומקיימים קשרים משפחתיים וחברתיים קרובים אך עמוק בפנים הם מתמודדים כל העת עם חרדה, מחשבות מעיקות ודאגות שלא נותנות מנוח. לעיתים, מצב זה מביא אותם להתמודד עם הפרעות סומטיות, הם עלולים לסבול ממגרנות, בעיות עיכול, בעיות שינה ואף דיכאון.


עצבנות - אנשים הסובלים מחרדה עלולים להיתפס כאנשים חסרי סבלנות, לא נעימים ולא חברותיים. העומס הנפשי והמתח הגופני המתמשך משפיעים על יכולתם להיות פנויים לאחר. מאגרי האנרגיה הנפשית שלהם מדולדלים מפני שהם מתמודדים עם דאגות וחששות פנימיים. הם מוצאים את עצמם חסרי משאבים נפשיים על מנת להיות אמפתיים וסבלניים לאחר.


חרדה מתלות/ חרדת נטישה - מדובר בחרדות אשר מופיעות ביחסים בין אישיים קרובים מול אדם אחר משמעותי למשל ביחסים זוגיים. להיות תלוי באחר, לקחת בחשבון שהוא יפגע בי, להרגיש את "עול" היחסים המכביד, כל אלו קשורים לחרדה מלהיות תלוי באחר. מדובר באנשים שלא יצליחו להחזיק קשרים לאורך זמן מפני שבשלב מסויים הפחד מהתלות שנוצרת בקשר מבריח אותם. לעומת זאת, קנאות, אובססיביות, חיפוש אישורים לאהבה וכדומה קשורים לחרדת נטישה. התוצאה של חרדות אלו דומה יחסית והיא פגיעה ביכולת ליצור, לבסס ולהחזיק קשרים אינטימיים.


טיפול בחרדה:


בעת הפניה לטיפול, אם רמת החרדה גבוהה יש צורך, בשלב הראשון, להפחית ולמתן אותה. בשלב זה, מטרת הטיפול המרכזית היא הרגעה והפסקה של התקפי החרדה. הטיפול יתמקד בלמידה של תרגילים אשר נועדו להרגיע את אותה מערכת האחראית על הערוץ הפיזיולוגי. תרגילי הרפיה, נשימה ודמיון מודרך ושיטות שונות של קרקוע (Grounding Techniques) על מנת להחזיר שליטה על הגוף.

לאחר שהתקפי החרדה מתמתנים, ניתן לטפל על פי שתי גישות עיקריות בחרדה.


1. הגישה הקוגניטיבית- התנהגותית (CBT ושיטות נוספות דומות) - אשר מתמקדת באמונות, תבניות חשיבה, תהליכי למידה והתנהגות. יתרונות גישה זו הם שהטיפול לרוב קצר וממוקד ועל פי רוב, יעיל בטיפול בחרדות ספציפיות. גישה טיפולית זו אינה עוסקת בתכנים העמוקים של הנפש אלא מטפלת בסימפטומים. החיסרון של גישה זו הוא שלרוב מקור החרדה לא מטופל ולא עובר עיבוד ולכן החרדה עלולה לחזור.


2. הגישה הפסיכודינמית - מתמקדת במקורות הנפשיים העמוקים של החרדה, על פי גישה זו חרדות שונות התעוררו ונוצרו בשלבים השונים של ההתפתחות הנפשית. לעיתים, מדובר בחוויות מהעבר או קונפליקטים פנים נפשיים אשר לא תמיד מודעים לנו והמטרה של הטיפול הוא לעבד ולהבין אותם ובכך להרגיע את החרדה (עוד על הגישה במאמר "מהו טיפול פסיכודינמי"). מטפל בגישה זו, יחפש את המקורות לחרדה וירצה ללמוד על אספקטים רבים של המטופל: דפוסי הקשרים הבין אישיים שלו ומה מאפיין אותם, מה הם מנגנוני ההגנה העיקריים שלו, מה מעסיק אותו בעולמו הפנימי, מדוע פנה לטיפול, מה החרדה המרכזית איתה הוא מתמודד, אילו כוחות ומשאבים פנימיים יש לו ועוד. כמו כן, ירצה לשמוע על מהלך חייו ואם חווה אירועים טראומטיים. הטיפול אמנם ארוך יותר אך היתרון הבולט שלו הוא שבנוסף לסימפטומים הוא מטפל גם במקור לחרדה- בעניין עצמו.


במקרה והמאמר עורר בכם שאלות או שאתם סובלים מחרדה ואתם מעוניינים לשפר את איכות חייכם, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר דרך לחצן "צור קשר" באתר או דרך הפייסבוק.



קליניקה פרטית במרכז

/

/

052-4403185